#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך למעט מאכלו בסעודה המפסקת?	"רשב&quot;ג אמר למעט ממה שהיה רגיל, והאבי עזרי כתב דהת&quot;ק מודה לו, וכן הוא דעת הרוקח ותוס&#x27;, והרמב&quot;ם ס&quot;ל דהת&quot;ק חולק עליו וס&quot;ל דרק יזהר שלא יאכל בשר ויין ולא יאכל ב&#x27; תבשילין. המחבר רק הביא דעת הת&quot;ק, והרמ&quot;א הביא רשב&quot;ג דטוב למעט שאר מאכלים"	סימן תקנב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע ממעטין בדברים אלו בסעודה המפסקת?	"כדי להרבות אבל ולזכור חורבן הבית ויצטער עליו (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), ועוד כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ה&#x27;) דאין אוכלים בשר בסעודה זו מפני שנתבטלו הקרבנות {ולא מצאנו טעם זה אלא לפרש הטעם לאלו שנוהגין איסור בשר מי&quot;ז תמוז}, ועוד ביאר הגר&quot;א דאנו כאוננים שאסורים בבשר ויין"	סימן תקנב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשתות 1) שכר 2) מי דבש ויין שרף, בסעודה המפסקת?	"1) כתב המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) אין לשתות שכר אלא אם הוא אדם חלש (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), והמהרש&quot;ל מקיל באדם שאינו שותה אלא שכר [דלא ככנה&quot;ג דמחמיר אף בזה (א&quot;ר)], ולכוס של בהמ&quot;ז למי שנוהג לברך אפי&#x27; יחידי מותר אפי&#x27; מי שאינו רגיל לשתות דוקא שכר (שעה&quot;צ ס&quot;ק ב&#x27;) 2) כתב הט&quot;ז (ריש סימן) דפשוט דאין לשתות מי דבש או יין שרף שהם משכרין וישכח עי&quot;ז חורבן הבית (שעה&quot;צ ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן תקנב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשתות קפה בסעודה המפסקת?	"הזרע אמת (ח&quot;א או&quot;ח סי&#x27; ע&quot;ח) מחמיר שלא במקום חולי, אבל המחזיק ברכה השיג עליו דנוהגין בכל מקומות שאפי&#x27; בריאים שותים קפה, ומלמד זכות דדוקא ב&#x27; תבשילין אוכלים אסור ולא משקים [אבל אינו משמע כן הרא&quot;ש והטור דדנו אם חלב חשיב כתבשיל דנאכל כמו שהוא חי], ועוד משקה שחיממוהו לא מקרי תבשיל, ועוד קפה אינו דרך שררה ועונג אלא נתפשט אפי&#x27; לעניים (שע&quot;ת ס&quot;ק א&#x27;), וכן נקט הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&#x27;) והקובץ הלכות (פט&quot;ז סעי&#x27; י&quot;ג) להתיר [וחלב דנקט הרא&quot;ש הוא דוגמא בעלמא]"	סימן תקנב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאכול צנון ומליח אחר סעודתו?	רשב&quot;ג אמר שהוא רשות, והיינו שלכתחילה לא יאכלו כדי להתנהג בפרישות (מרדכי, רמ&quot;א)	סימן תקנב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מעיקר הדין, האם מותר לאכול בשר מליח בסעודה המפסקת?	"האבי עזרי מקיל כל זמן שעבר ימי שלמים [ב&#x27; ימים ולילה] דתו לית ביה שמחה, והטור מחמיר אפי&#x27; אם אין בו שמחה מ&quot;מ צריך להרבות אבל [והא ראיה דאבל מותר ביין כדי שישכח צערו, וכאן אמרינן דאסור ביין כדי שלא ישכח החורבן], ותוס&#x27; והסמ&quot;ק כתבו דבזה&quot;ז שרוב מאכל שלנו הוי בשר אחר ב&#x27; ימים אסור בבשר זה, וכן פסק המחבר דאסור בבשר מליח."	סימן תקנב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בבשר עופות 2) בבשר דגים?	"1) ה&quot;נ כתבו הטור ושו&quot;ע דיש להחמיר משום אבל ולהצטער על החורבן 2) כתב ההגהות אשר&quot;י דנוהגין בו איסור, ויש גורסים &quot;גדיים&quot; אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) תמה על גירסא זו דבשר גדי אסור מדינא, אלא פי&#x27; דבשר דגים אסור משום דמקרי בשר באיזה מקומות (וכמ&quot;ש ביו&quot;ד סי&#x27; רי&quot;ז), ועוד יש בו משום שמחה דעולה על שלחן מלכים (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) {ונראה דאינו ממש משמח אלא הוי כמו בשר עוף דיש להחמיר משום אבל}, אבל הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) ס&quot;ל דפשוט דדגים מותרים וצ&quot;ל גדיים"	סימן תקנב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביין מגתו?	"הטור מקיל תוך ג&#x27; ימים [שאינו חשוב ולית ביה משום שמחה (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;), ולאו משום דפסול לנסכים דא&quot;כ יהא מותר עד מ&#x27; יום (שעה&quot;צ ס&quot;ק ג&#x27;)], אבל המחבר מחמיר כהסמ&quot;ק דאף בזה נוהגין להחמיר"	סימן תקנב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במין אחד בשתי קדירה?	"רבינו האי גאון ס&quot;ל דהוי כתבשיל אחד, אבל אנן קיי&quot;ל כהרי&quot;ץ גיאות דהוי כשתי תבשילין, אמנם כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) דהיינו דוקא כשאחד בלילתו עבה והשני בלילתו רכה וכדומה אבל אם שניהם שוין ממש לכו&quot;ע הוי כתבשיל אחד [ודלא ככנה&quot;ג דס&quot;ל דאפי&#x27; בכה&quot;ג הוי כשתי תבשילין לפי הרי&quot;ץ גיאות (שע&quot;ת ס&quot;ק ג&#x27;)] (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ד&#x27;), וביצה קשה וביצה הרכה הוי ב&#x27; תבשילין (אור לציון ח&quot;ג פכ&quot;ח אות א&#x27;), וע&quot;ע בקובץ הלכות (פט&quot;ז סעי&#x27; ט&quot;ו) דמחלק בין ביצה רכה וחביתה"	סימן תקנב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מבשל שני מינין בקדירה אחת 1) ואין דרכן להיות ביחד 2) דרכן להיות ביחד אבל אינו רוב פעמים [כגון דגים וביצים] 3) רוב פעמים הם ביחד [כגון אפונים בצלים וביצים]?	"1) בצרפת נוהגין להקל דהוי כתבשיל אחד אבל באשכנז מחמירים שלא לאכול שניהם אבל מותר לאכול ממנו מין אחד (שו&quot;ע, שע&quot;ת ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) [והמחבר משמע דמדינא קיי&quot;ל כמנהג צרפת אלא שיש להחמיר כמנהג אשכנז, והגר&quot;א ס&quot;ל דמדינא קיי&quot;ל כמנהג צרפת (ביה&quot;ל ד&quot;ה וכן)] 2) המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) מחמיר בדגים וביצים [לאלו שמקילין לאכול דגים (נתיב חיים, יד אפרים)] דרוב פעמים מבשלים אותם בלא ביצים, והגר&quot;א ס&quot;ל כהב&quot;י דדינו כמאכל שמתבשלים ביחד רוב פעמים ומותר (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ו&#x27;), להלכה המ&quot;ב סותם להחמיר בציור זה אלא שהביא דעת הגר&quot;א וב&quot;י בשעה&quot;צ [ויש מביאין ראיה מעירוב תבשילין דחשיב ב&#x27; מינים, ודחה הרמב&quot;ן דבעירוב הקילו (ב&quot;י)] 3) הטור כתב דאפי&#x27; למנהג אשכנז הוי רק תבשיל אחד, אבל הב&quot;י הביא ראיה מדג וביצה דמחמיר אפי&#x27; בכה&quot;ג [והטור ס&quot;ל כחילוקו של המג&quot;א דפליגי מנהג צרפת ואשכנז דוקא בדבר שדרכו להיות ביחד אבל דבר שרובן ביחד לכו&quot;ע הוי תבשיל אחד], להלכה השו&quot;ע מקיל בציור זה דהוא שיטת הרמב&quot;ן [ולשיטתו גם יהא מקיל בדגים וביצים, אבל המ&quot;ב מחמיר], והביה&quot;ל (ד&quot;ה שנותנים) מצדד דזהו דוקא כששאר דברים באים להטעים מין אחד אבל אם שניהם שוין אסור אפי&#x27; אם רוב פעמים מתבשלים יחדו כגון לאקשי&quot;ן ותפוחי אדמה, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) מקיל כל זמן שדרכן להתבשל ביחד תמיד {ומשמע דאם ממרח מבושל על הפת הוא בטל להפת ולא נחשב כתבשיל, ויש לדחות דטפל לתבשיל אחר להיות כתבשיל אחד אבל אינו טפל לפת שלא להיות כתבשיל כלל}"	סימן תקנב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בלביבות או לאקשין עם גבינה?	"הוי כב&#x27; תבשילין דרוב פעמים אין עושין אותם ביחד (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;), אבל הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) ס&quot;ל דתלוי אם דרכו תמיד להתבשל ביחד ומש&quot;ה מקיל בדברים אלו, וגם מקיל ב-blintzes {ואפשר יש לצרף ההגדרת הערוה&quot;ש עם דעת המחבר דמדינא מקיל בכל דברים בקדירה אחת}"	סימן תקנב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדבר שנאכל כמו שהוא חי?	"הרא&quot;ש הביא מח&#x27; בדבר זה ומצדד להחמיר כהראב&quot;ד שחשיב כתבשיל דסוף כל סוף יש כבוד ותענוג ע&quot;י ריבוי תבשילין [אע&quot;פ שאין בו משום בישול עכו&quot;ם] (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א)"	סימן תקנב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בצלי?	"לענין זה הוי כבישול ויש עליו שם תבשיל (רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) {ולפי&quot;ז אפשר דצנימים (toast) הוי צלי וחשיב כתבשיל אחד, אבל יתכן לומר דאפי&#x27; צנימים לא נחשב כצלי}"	סימן תקנב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אוכל התבשיל שני לקינוח סעודה?	"אפ&quot;ה נחשב כשני תבשילין ואסור (שע&quot;ת ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן תקנב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדבר כבוש ומלוח?	"אע&quot;פ שהשע&quot;ת (ס&quot;ק א&#x27;) מחמיר על כבוש, נראה להערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) להקל בכבוש ומלוח אע&quot;פ שיש בהם בליעות מ&quot;מ אין בהם חשיבות דבישול וכמ&quot;ש בענין נדרים דאינם בכלל תבשיל (יו&quot;ד סי&#x27; רי&quot;ז), ואין לדמות זה להלכות עירובי תבשילין דאמרינן דמהני כבוש דהתם תלוי בדבר שמלפתין בו את הפת, אכן הקובץ הלכות (פט&quot;ז סעי&#x27; י&quot;ב) מחמיר כהשע&quot;ת"	סימן תקנב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי שני?	כתב א&quot;א מבוטשאטש דאינו כתבשיל, ואם ע&quot;י עירוי כלי ראשון שלא נפסק הקילוח הוי רק כדי קליפה	סימן תקנב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפירות וירקות חיים?	"מותר לאכול בהם אפי&#x27; הרבה מינים"	סימן תקנב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגבינה וחמאה?	"כתב הבאה&quot;ט (ס&quot;ק ה&#x27;) דהוו מינים חיים {ונראה דאפי&#x27; אם חושש שחלב מבושל הוי תבשיל מ&quot;מ לגבי בישול החלב דברים אלו שוין ורק אח&quot;כ יש שינוי ביצירתם ועדיין נחשבין כתבשיל אחד, וע&quot;ע אור לציון (ח&quot;ג פכ&quot;ח אות ב&#x27;)}"	סימן תקנב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נוהגין לאכול בסעודה המפסקת?	"כתב הטור שנוהגין לאכול עדשים שהם מגולגלים [ואבלות הוא גלגל שחוזר בעולם] ואין להם פה [ואבל אין לו פה] (ב&quot;ב ט&quot;ז ע&quot;ב), ובאשכנז נוהגין לאכול ביצה [אע&quot;פ שאינו מגולגל מ&quot;מ אין לה פה] [וכן נהג ר&#x27; יצחק ב&quot;ר יהודה], והמחבר כתב שנוהגין לאכול עדשים עם ביצים מבושלים [ודוקא במקום שדרכו בכך כל השנה {רוב פעמים} (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג), ואפשר דוקא כשעדשים עיקר והביצה טפלים לה, וצ&quot;ע (ביה&quot;ל ד&quot;ה שנותנים)], אבל הטור ולבוש כתבו עדשים או ביצים, וכן נוהגין שרק אוכלים ביצים בסעודה המפסקת (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג), וכ&quot;כ הרמ&quot;א שנוהגין לאכול ביצים קשים, והוסיף המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) ע&quot;פ ההגהות מיימוניות קרים, ותמה הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;) מאי טעמא דוקא קרים, ותי&#x27; דאפשר דביצים חמין מרבין זרע, ולענ&quot;ד פשוט דביצה חמה טעים יותר מקרה {ונראה דאע&quot;פ שהמ&quot;ב לא כתב קרים ראוי להחמיר שיהיו קרים}"	סימן תקנב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו המנהג לגבי הפת?	"כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) דנוהגין לאכול פת מעגולים שקורין בייגי&quot;ל שבזה מברין האבלים"	סימן תקנב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאכול עוד תבשיל אחר אח&quot;כ?	לא, ודלא כהמון עם שאוכלים תבשיל אחד ואח&quot;כ יושבים על הארץ ואוכלים הביצה, ובפרט כשמברכין בהמ&quot;ז בינתים הוי גורם ברכה שא&quot;צ (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד) [ודלא כפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב) דמקיל לברך בהמ&quot;ז בינתים בלא תפילת מנחה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ז)]	סימן תקנב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד נוהגין חסידים ראשונים?	"אם אפשר לו יאכל פת חריבה במלח ושורה במים וישתה מים בדאגה ובשממון ובכיה כמי שמתו מוטל לפניו וישב בין תנור וכירים, ומימינו לא אכלנו ערב ט&#x27; באב תבשיל אפי&#x27; של עדשים אלא אם היה בשבת (רמב&quot;ם, שו&quot;ע) [וכ&quot;כ הטור בשם ר&#x27; יצחק ב&quot;ר מנחם], ואמרינן בירושלמי (תענית פ&quot;ד ה&quot;ו) בסוף הסעודה רב טבל פתו באפר ואמר &quot;זו סעודת תשעה באב&quot; ומקיים בזה הפסוק ויגרס בחצץ שיני הכפישני באפר (איכה ג&#x27;, ט&quot;ז) (רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז)"	סימן תקנב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם נוהג כהנ&quot;ל האם מותר לאכול הרבה?	כן, יאכל באופן שיוכל לסבול התענית (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו)	סימן תקנב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יושבין על הקרקע כשאוכל הסעודה המפסקת?	"כתב התרוה&quot;ד דצריך סעודה עניה ושפלה, ובזמן חז&quot;ל שנהגו לסעוד בהסיבה די להם לאכול בלא הסיבה אבל בזה&quot;ז שאין אוכלים בהסיבה צריך לישב על הקרקע כדי לעשותם עניה ושפלה (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז) [וגם צריך לשנות מקומו ממקום שהוא רגיל לאכול (רע&quot;א)], ולפיכך כתב המג&quot;א (שם) דמותר לישב על הספסל אחר הסעודה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח) [ועי&#x27; במחה&quot;ש דבאמת שייך גם טעם דאנינות אלא שאונן א&quot;צ לישב על הקרקע אלא בשעת הסעודה, וגם אונן מותר בנעילת מנעלים]"	סימן תקנב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לחלוץ מנעליו לסעודה המפסקת?	"מהר&quot;א קלויזנר ס&quot;ל כן (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ב&#x27;), אבל אנן קיי&quot;ל כהתרוה&quot;ד דאין צריך לחלוץ מנעליו דאין האבלות מתחיל עד הלילה, והא דיושבין על הקרקע היינו כדי שיאכל סעודה עניה ושפלה (רמ&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח)"	סימן תקנב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לישב על כרים וכסתות?	"כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;) דמי שרגיל תמיד לישב ע&quot;ג קרקע על כרים וכסתות צריך היכר בסעודה הפסקת ולא ישב על הכרים וכסתות, ולדידן יכול ליתן כר תחתיו אם הוא חלוש (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז), ופחות מטפח הוי כישיבה על הקרקע (כה&quot;ח ס&quot;ק מ&#x27;), ותמה הקובץ הלכות (פי&quot;ג הע&#x27; ה&#x27;) למה אינו מותר לכתחילה לישב ע&quot;ג כר הרי כתב המג&quot;א (סי&#x27; תקנ&quot;ט) דאפי&#x27; בט&#x27; באב גופה הוי רק מנהג לישב בקרקע ויכול להקל לישב ע&quot;ג שק, וה&quot;נ הוא רק מנהג {ואולי שאני הכא דהענין הוא לאכול סעודה עניה ושפלה ולהכי יש ענין שלא לישב ע&quot;ג כר}"	סימן תקנב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לישב ממש על הקרקע?	"השע&quot;ת (ס&quot;ק ח&#x27;) הביא מברכי יוסף דע&quot;פ קבלה צריך הפסק בגד בינו לקרקע, אבל המהרי&quot;ל לא חש ביה, והכריע השע&quot;ת לחוש לדברי הקבלה כיון שמותר לישב על השק, והכה&quot;ח (ס&quot;ק ל&quot;ט) מצדד דהענין ע&quot;פ קבלה הוא בדוקא שלא לישב על הקרקע ממש דיש בה רוח רע אבל אם מרוצפת באבנים לית לן בה, אבל מסיים דאפשר דיש להחמיר שלא לישב אפי&#x27; על קרקע מרוצף"	סימן תקנב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי שאינו מתענה בט&#x27; באב האם הוא מחויב לאכול סעודה המפסקת?"	"כן דאינו הכנה להתענית אלא הוא ענין לאכול סעודה עניה ושפלה וכמ&quot;ש התרוה&quot;ד (קובץ הלכות פי&quot;ג סעי&#x27; ז&#x27;)"	סימן תקנב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מברכין זימון בסעודה המפסקת?	"הטור הביא מרבינו משולם והר&quot;י דלא ברכו זימון אפי&#x27; כשאכל ג&#x27; ביחד, ותמה עליהם הטור הרי הם מחויבין בזימון, ואח&quot;כ הביא שהרא&quot;ש נהג לאכול לבדו, וכן פסק השו&quot;ע שלא יאכלו ג&#x27; ביחד, אבל כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) דבדיעבד אם אכלו ג&#x27; ביחד לא יעשו זימון דלא חשיב קביעות דאין דעתו לקבוע וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; קצ&quot;ג סעי&#x27; ג&#x27;) דאין עושין זימון בביתו של עכו&quot;ם, וכתב המחה&quot;ש דכיון דאין נכון לקבוע יחד אפי&#x27; אם קבעו לא מקרי קביעות, וכן משמע ממ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ט) דכתב דלא חשיב קביעות, וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) דכתב דבדיעבד אם אכלו על שלחן אחד יעשו זימון"	סימן תקנב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להרבות באכילה קודם הסעודה המפסקת?	"הטור הביא הרמב&quot;ן דצריך ליזהר שהסעודת קבע האחרונה שביום יהיה הסעודה המפסקת ודלא כאלו שבטנם בטן רשעים שאוכלים בשר ושותים יין ומשתכרין ואח&quot;כ אוכלים אכילת עראי לסעודה המפסקת [ועכשיו נוהגין שלא לאכול בשר ויין מר&quot;ח (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ג&#x27;)], וכן פסק המחבר, אבל הרמ&quot;א כתב דנוהגין לקבוע סעודה קודם מנחה ואוכלים הסעודה המפסקת אחר מנחה [וגם ברכו בהמ&quot;ז בינתים דאל&quot;ה אסור לילך בלא בהמ&quot;ז {אלא אם דעתו לחזור}, ואפשר דיכול להתפלל מנחה בביתו אבל אין להקל לברך בהמ&quot;ז בלי תפילת מנחה דזה גורם ברכה שא&quot;צ, וצ&quot;ע על הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב) דמקיל בזה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ז)], ומרבין בסעודה ראשונה כדי שלא יזיק להם התענית, והמג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) כתב עוד טעם דט&#x27; באב היה יו&quot;ט בזמן בית שני והוי זכרון שיהפוך במהרה לששון ושמחה, והדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ג&#x27;) הביא סמך לזה ממדרש איכה (פתיחה אות י&quot;ז, פרשה י&quot;ג אות ה&#x27;) שישראל אוכלים ושותים ומשתכרין בערב ט&#x27; באב ואח&quot;כ קורין איכה [ומירושלמי ליכא ראיה די&quot;ל דרב אכל תבשיל אחד], ודחה המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב) דהא דמשתכרין היינו ששותין כל צרכן, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;א) דחה דהמדרש מיירי בזמן בית שני דבאמת היה זמן ששון והיו קורין איכה לזכרון חורבן בית ראשון, ולמעשה הדרכ&quot;מ מסיים שהשומר נפשו ירחק מזה כי כדאי הוא בית אלוקינו לאבד עליו סעודה אחת בשנה ודי שיאכל האדם כדי צרכו כמו שאר פעם שמתענין ולא להרבות בסעודה זו {ומשמע דבא לאפוקי ממי שמרבה לאכול יותר מדי, אבל מרמ&quot;א משמע דראוי לסגף את גופו ולמעט מאכילתו, וצ&quot;ע קצת, וי&quot;ל דבשאר תעניתים יכול לאכול בלילה וא&quot;כ א&quot;צ לאכול כ&quot;כ כדי שלא יזיק לו התענית, וה&quot;ק מי שאפשר לו גם בט&#x27; באב יאכל כמו שאוכל בשאר תעניתים ואע&quot;פ שפוסק מלאכול מבערב אם לא יזיק לו התענית}, ולהכי כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב) שאפי&#x27; בסעודה קודם מנחה רק יאכל תבשיל אחד ואז אחר מנחה [ובהמ&quot;ז] יכול לאכול עוד תבשיל אחד ואינן מצרטפין (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב), וכעין זה כתבו הט&quot;ז (ס&quot;ק ב&#x27;) ומג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) בשם המהרש&quot;ל והב&quot;ח אלו שאוכלים כל מיני תבשילים כמו חג השבועות בסעודה ראשונה גדול עונם מנשוא בפרט ליודעי תורה, וכל ירא שמים לא ירבה בתבשילין, ואם רוצה לקיים מנהג הרמ&quot;א להרבות בסעודה יעשה הכי קודם חצות, והמ&quot;ב הביא הא&quot;ר דמצדיק המנהג להרבות בסעודה ראשונה כדי שלא יזיק לו התענית אלא שצריך ליזהר שלא להשביע עצמו יותר מדאי ולא יהיה הסעודה המפסקת אכילה גסה, והשעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ח) הביא מחיי&quot;א שיאכל סעודה קבוע מוקדם וסמוך לערב יאכל תבשיל אחד לשם סעודה המפסקת [ומשמע אפי&#x27; בלא פת] ואם חושש שיזיק לו התענית מותר לאכול גם פת עם חמאה לשבוע {לסיכום, אע&quot;פ שנוהגין להקל להרבות באכילה קודם מנחה יש להחמיר להרבות דוקא קודם חצות, אבל אחר חצות יאכל תבשיל אחד קודם מנחה ותבשיל אחד אחר מנחה, ויכול לאכול מה שירצה, ויש מקום להחמיר שלא לאכול שום תבשיל אחר מנחה וכמנהג חסידים הראשונים שבסעי&#x27; ו&#x27;}"	סימן תקנב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אוכל סעודה המפסקת קודם חצות?	"מותר לאכול הרבה תבשילין, וכפשוטו אפי&#x27; אם היא נמשכת עד אחר חצות"	סימן תקנב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם חל ט&#x27; באב בשבת או ביום ראשון?"	"ההגהות מיימוניות הביא מנהג לאכול סעודת שלישית קודם מנחה ואחר מנחה אוכלים סעודה המפסקת בביצים ומים, והטור הביא מרב שר שלום ואבי עזרי מנהג שלא לאכול בשר ויין להסעודה המפסקת, אבל המהר&quot;ם והרא&quot;ש ס&quot;ל דלא ישנה סעודותיו משאר שבת כדי שלא יהא ניכר האבלות בשבת, וכן פסק השו&quot;ע דמעלה שלחנו אפי&#x27; כסעודת שלמה בעת מלכותו, והוסיף המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) ע&quot;פ הטור דעבירה היא בידו אם מונע עצמו מבשר (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג) [אע&quot;פ שאינו מחויב לאכול בשר בשבת] [והא דמצינו דאונן אינו מחויב לאכול בשר בשבת אין זה משום אבלות אלא משום כבוד המת (מג&quot;א שם)] {ונראה דכל זה במי שרגיל לאכול בשר בסעודת שלישית אבל מי שאינו רגיל אע&quot;פ שכתב האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; קי&quot;ב אות א&#x27;) דמותר לאכול בשר ולזמר זמירות אפי&#x27; מי שאינו רגיל דסוף כל סוף הוי לכבוד שבת מ&quot;מ נראה דטוב יותר שלא לאכול בשר דלא שייך הטעם של הרא&quot;ש דאבלות בשבת, וכל זה בשבת ערב ט&#x27; באב אבל בשבת חזון דעלמא ליכא ענין כלל למנוע מאכילת בשר אפי&#x27; אם אינו רגיל לאכול בשר בשאר סעודות שלישית}"	סימן תקנב סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאכול סעודת שלישית עם חבריו?	"המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ד) כתב שישב בדאבת נפש ולא ינהג בשמחה ולא ישב עם חבריו, והשע&quot;ת (ס&quot;ק י&quot;א) הביא מבכור שור שחולק על המג&quot;א דמי שרגיל לאכול עם חבריו ה&quot;נ יאכל עם חבריו כדי שלא יהיה אבלות בפרהסיא, ולכו&quot;ע מותר לאכול עם בני ביתו ויברך בזימון (א&quot;ר, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ב) פסק כהמג&quot;א, והקובץ הלכות (פכ&quot;א סעי&#x27; ב&#x27;) כתב שישתתף בשלום זכר אם רגיל לעשות כן, ורשז&quot;א (הליכות שלמה) כתב שיכול לעשות אויפרוף כרגיל כדי שלא יהא כאבלות בפרהסיא ומ&quot;מ לא יהא בפרסום רב כבשאר שבתות השנה"	סימן תקנב סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם חל מילה באותו שבת?	"יעשה הסעודה קודם חצות (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג) [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ב) כתב קודם מנחה]"	סימן תקנב סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאימתי צריך לפסוק סעודתו?	"צריך לפסוק מבעוד יום (רמ&quot;א), ונכון להודיע להמון עם שלא יטעו (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד) {וכ&quot;ת שבדרך כלל נמשך סעודת שלישית עד סמוך לערב וכאן הוא פוסק מבעוד יום וא&quot;כ ניכר הוא האבלות בשבת וכמו שאין חולצין מנעלים מבעוד יום, י&quot;ל דאין זה ניכר כ&quot;כ דהוא התחיל לאכול מוקדם, וכן מצינו ביו&quot;ט שחל בשבת שאוכלים סעודת שלישית מוקדם משא&quot;כ מניעת אכילת בשר במקום שרגיל לאוכלה או חליצת מנעליו הוי ניכר, ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן (סי&#x27; תקנ&quot;ד סעי&#x27; י&quot;ט) דמנעלים הוי משום אבלות ואסור לנהוג אבלות בשבת משא&quot;כ איסור אכילה הוי משום עינוי וליכא איסור לנהוג עינוי בשבת כיון דלמעשה אינו אלא תענית לשעה, ואע&quot;פ שיש איסור תענית שעות בשבת היינו בתחילת שבת ולא בסוף שבת וכמ&quot;ש בעירובין (מ&quot;א ע&quot;א)}"	סימן תקנב סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו פשט ברש&quot;י (תענית כ&quot;ט ע&quot;ב) דמשמע דא&quot;צ להפסיק מבעוד יום?	"תי&#x27; הבאה&quot;ט (ס&quot;ק י&quot;ב) דכוונתו דא&quot;צ להפסיק ולאכול סעודה המפסקת אבל פשוט דאסור לאכול אחר שקיעה"	סימן תקנב סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו העצה אם קיבל להתענות כל ב&#x27; וה&#x27; בשנה, ואירע ערב ט&#x27; באב ביום ב&#x27;?"	"1) טוב להתענות ביום ב&#x27; דליכא חיוב בעצם לאכול סעודה המפסקת אלא שיש עצות דלהלן למי שקשה לו (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו - ט&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה), ולמעשה לא יעשה עצה זו מפני הסכנה (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ו)&lt;br&gt;2) כתב התרוה&quot;ד שיכול לשאול על נדרו {אבל אין זה טוב כ&quot;כ שהוא מפסיד כל תעניותיו שהתענה כבר, אבל יכול להתחרט שלא אמר בלי נדר (עי&#x27; יו&quot;ד סי&#x27; רי&quot;ד סעי&#x27; א&#x27;)}, ולמעשה זהו העצה היעוצה (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח)&lt;br&gt;3) ועוד כתב התרוה&quot;ד שילוה תעניתו ויפרענו ביום שני בכלות השנה (שו&quot;ע, ביה&quot;ל ד&quot;ה ופורע), והקשה המג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ז) הרי קיי&quot;ל לקמן (סי&#x27; תקס&quot;ח סעי&#x27; ב&#x27;) דאינו יכול ללוות אלא כשקיבל תענית סתם ולא כשקיבל יום זה [והכא כוון בדוקא ביום ב&#x27; וה&#x27; שהם ימי רחמים, ואינו יכול לפרוע בשנה הבאה דהוא אמר בשנה זו (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ג)], ותי&#x27; דהכא מותר דא&quot;א בענין אחר (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו) [וסמכינן על הרא&quot;ש דס&quot;ל דהבבלי חולק על הירושלמי וס&quot;ל דיכול ללוות ולפרוע אפי&#x27; כשנודר יום זה (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ד)], אבל הט&quot;ז (סי&#x27; תקס&quot;ח) ועוד אחרונים חולקים על עצה זו וכתבו דאינו יכול לסמוך עליו (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו)&lt;br&gt;4) ההגהות אשר&quot;י הביא שיתענה עד סמוך לערב ויאכל הסעודה המפסקת סמוך לערב, ואע&quot;פ שבעלמא צריך להשלים תעניותו הכא א&quot;א בענין אחר (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ז) [והט&quot;ז ס&quot;ל דצריך לפרוע תענית אחר אבל הנהר שלום חולק עליו (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ה)], אבל אסור לאכול ב&#x27; סעודות, וצריך לאוכלה סמוך לביאת שמש וקשה לצמצם (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז - כ&quot;ח)"	סימן תקנב סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בתענית חלום 2) יום יארצייט?	"1) כתב הרמ&quot;א דדינו כהנ&quot;ל {והכא ליכא עצה לשאול על נדרו אלא יש לנהוג כהרמ&quot;א לאכול סעודה המפסקת סמוך לערב} 2) דינו כהנ&quot;ל, אבל הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ז) מייעץ שפעם ראשון יתנה שמתענה רק עד חצות ויתפלל מנחה גדולה [כדי שיתפלל עננו (עטרת זקנים)] ויאכל סעודה ואח&quot;כ יאכל סעודה המפסקת (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט) {וצריך ליזהר שלא לעשות סעודה ראשונה קבע וסעודה שניה עראי וכמ&quot;ש למעלה בסעי&#x27; ט&#x27;} [והבאה&quot;ט (ס&quot;ק י&quot;ג) הביא דלפי הט&quot;ז צריך לפרוע יום אחר, והשיג עליו השעה&quot;צ (ס&quot;ק ל&#x27;) דהט&quot;ז לא אמר הכי אלא במי שקיבל להתענות כל ב&#x27; וה&#x27; בשנה, ואפי&#x27; בזה השיגו עליו האחרונים]"	סימן תקנב סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שאכל סעודה המפסקת ושכח לברך בהמ&quot;ז עד חשיכה?	"ההלכות קטנות ס&quot;ל דיאמר נחם בבהמ&quot;ז, והשיג עליו השע&quot;ת (ס&quot;ק י&quot;ג) דיש מח&#x27; בכלל אם אומר נחם בבהמ&quot;ז, אבל כאן לכו&quot;ע אינו אומר נחם שהרי לא אכל כלום משחשיכה"	סימן תקנב סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם אומרים בט&#x27; באב 1) תחנון 2) צדקתך צדק 3) אב הרחמים 4) הזכרת נשמות?"	"1) לא [ואפי&#x27; במנחה של ערב ט&#x27; באב], דמקרי מועד (שו&quot;ע), והוא סימן דאנו בטוחים בה&#x27; שעוד יתהפכו הימים האלה למועדים (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ד) 2) לא (רמ&quot;א) 3) כן (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;), ויש נוהגין שלא לאומרה (ערוה&quot;ש סי&#x27; תקנ&quot;ד סעי&#x27; י&quot;ז) 4) כן, לאלו שנוהגין להזכיר נשמות בכל שבת (מ&quot;ב שם)"	סימן תקנב סעיף יב		
